סמ"ר פז דרור ז"ל

סמל ראשון דרור פז, בנם של ציפורה וצבי, אח לענבל, לליאור, לרונן וחגי, נולד וגדל בקיבוץ משמר העמק. כילד התייתם מאימו. אביו נישא בשנית ודרור נקשר למשפחה שנבנתה מחדש.

דרור למד בבית הספר היסודי בקיבוצו. בהמשך למד במוסד החינוכי "שומריה". הוא היה תלמיד דעתן, חרוץ ואכפתי. קשוח מבחוץ ועדין מבפנים. לימים כתבו עליו הוריו: "הוא היה ג'ינג'י עם רצונות מאד עקביים.. ג'ינג'י שהלביש על עצמו מן כסות קשוחה, אך קשוחה וסגורה למראית עין. בתוכו היה עדין ופגיע".

כילד היה דרור אחראי ורציני, בוגר מכפי גילו. היו לו ידי זהב. הוא אהב טבע ובעלי חיים, מצא כלב עזוב וגידל אותו במסירות, טיפל בסוסים ואף השתתף במרוצי סוסים. בסיום כיתה י"ב כתב עבודת גמר בנושא "דישון מרעה טבעי בסתיו". הוא התעקש לעשות ניסוי ממשי בטבע ולא להסתמך רק על ממצאים מהספרות.

יחיד ומיוחד, אמיתי ונאמן לעצמו. היה בו בדרור שילוב של ניגודים; צעיר שארגן תמיד את הטיולים והקומזיצים בל"ג בעומר, אבל גם היה מופנם. מעורב חברתית, שידע לפרוש מן הכלל ולקרוא לבדו ספר, מנותק מהרעש מסביב, עם שלווה פנימית.

דרור  היה אדם של נתינה שתמיד עזר ונתן כתף. שתקן, שדיבר מעט ועשה הרבה, בעל מנהיגות שקטה. עלם חמודות חסון וגבוה, שהיטיב לעשות סקי מים. הוא אהב את משפחתו, אהב את חיי הקיבוץ והבית ותמיד התעניין בכולם.

בפברואר 1979 התגייס דרור לצה"ל, לשייטת 13. הוא הגשים את חלומו כאשר עבר משם למדור הסירות של ההנדסה הימית. דרור הפך למש"ק (מפקד שאינו קצין) מצטיין בתחום הצליחה והיה חייל מסור, מקצועי, נחוש, מוערך ואהוב. סיפר מפקדו: "דרור תמיד עשה את המוטל עליו ואף נלחם על קבלת משימות נוספות. חבריו סמכו עליו בכול, כי היה על מי לסמוך. במסגרת יחידתנו יצא למשימות רבות ומן הסוג שעליהן אין שומעים".

ב – 8 באפריל 1981 (ה' בניסן תשמ"א) נפל דרור בפעילות מבצעית, בעת אימון צליחת מכשול מים בנהר הירדן. בן 20 בנופלו. הוא הובא למנוחות בקיבוץ משמר הירדן. הוריו כתבו: "עשרים אביבים – עולם שלם! כל כך מעט כדי לחיות. עולם שנקטע בראשיתו, אבל עולם שלם!.."

יהי זכרו ברוך!